לתמיכה בנו והפצת הבריאות הטבעית

כמה, איך ומתי אוכלים?

לאן שלא תפנו ידברו איתכם על מה תאכלו, כאילו שתזונה היא רק מה שאנו מכניסים לפינו אבל זוהי רק חצי האמת. האם תפוח שנאכל בבוקר או בערב משתנה בפירוקו בגוף? והאם רגשות חרטה אחרי ארוחה משפיעים על ספיגת הערכים התזונתיים?

דבר ראשון: אכלו שמחה

אני מכיר אנשים רבים שאוכלים מותרות (אוכל משמין/מזון מהיר/ מתוקים וכו׳..) ולאחר מכן כועסים על עצמם, מתחרטים שלא "עמדו בפיתוי" ומתבאסים שארוחה זו הרחיקה אותם ממטרתם. להיות רזים.

כל תא בגופינו מוזן מהמזון שאנו מכניסים.

כאשר אנו מרגישים תחושות של חרטה, כעס, דיכאון ועצב, הכימיה בגופינו משתנה בהתאם והורמונים שונים משתחררים בהתאם לרגשותינו, בכך אנו עלולים לדכא את העיכול של הארוחה שנכנסה. הנזק הוא כפול. גם ארוחת מותרות ש"לא הייתה צריכה להיאכל" וגם עיכול רע שלה.

אכלו בשמחה, בכך מחזקים את כוח העיכול והדחייה שבגוף, וגם בעת עיכול של מזון מזיק כמו בורקס שנאפה עם הרבה מרגרינה, כוח הדחייה והעיכול בגופינו יהפוך את הערכים התזונתיים (שתתפלאו! קיימים גם בבורקס) לאנרגיה לגוף וכוח הדחייה יפנה את הפסולת הרבה שנוצרה.

הטעות גדולה ביותר! סיים את מה שבצלחת

״יש ילדים באפריקה שאין להם מה לאכול״

הרמב"ם מזהיר מפני אכילה מרובה וטוען שהיא מקור כל החלאים.
מתיחה של הקיבה פוגעת בעיכול המזון שבקיבה. (הרחבה בקישור בלחיצה כאן)
פוגעת בחוזק השרירים המקיפים את הקיבה, גורמת לאי ספיגה של חומרים חיוניים מהמזון, ספיגת רעלים וקושי למערכות הגוף. מחלישה את הקיבה לאורך זמן ועלולה להוביל למחלות שונות של היחלשות הקיבה.

הרמב״ם ממליץ לסיים ארוחה כשאתם 3/4 מלאים. כלומר בקלות תוכלו להכניס עוד רבע בלי בעיה.

״להסיר ידו מן האכילה בעוד התאווה דביקה בו.״

שאלה: מה עדיף לאכול? מעט מזון מזיק או כמות גדולה של מזון בריא?

לפי הרמב״ם ״אכילת מעט מן המאכלים הרעים, מעט נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים״.

ההיגיון מאחורי המשפט הזה שאם לא נחליש את כוח העיכול על ידי הכבדה של כמות רבה מידי. גם בעת אכילת מזון המכיל בתוכו הרבה רעלים, הגוף יתמודד עם סילוק הרעלים, עיכול הרכיבים הטובים במזון ויחזק כוח הגוף לאחר ארוחה זו, לעומת אכילת הרבה מהמזון הבריא אשר תביא להחלשת כוחות הגוף, עייפות ועיכול לא מספק ותוביל להצטברות הפסולת וקושי בניקוי של הגוף.

מחקר שנערך על קופים בדק האם להגבלה קלורית יש השפעה על בריאותם. המחקר נערך במשך 20 שנה! הממצאים הם שבקבוצת המחקר של קופים שאכלה כ30% פחות מקבוצת הביקורת שאכלה חופשי וללא הגבלה, קבוצת המחקר רשמה 50% פחות גידולים סרטניים, מחלות לב וכלי דם. אף לא קוף אחד הגיע למצב של סכרת, לעומת קבוצת הביקורות שבה 13% מהקופים פיתחו סכרת ו29% מהם הוגדרו כטרום סכרתיים!
נפח החומר האפור (נוירונים) בקבוצת המחקר נשמר לעומת קבוצת הביקורת שחוו 30% ירידה נפח
קצב התמותה: פי 3 בקבוצת הביקורת מאשר קבוצת המחקר!
(קרדיט למידע לדר גיל יוסף שחר)

קישור למחקר: https://www.science.org/doi/10.1126/science.1173635

"רבע ממה שאתם אוכלים מאפשר לכם לחיות, שלושת הרבעים האחרים מאפשרים לרופא לחיות"

ארוחה לפני השינה

כשיש מזון בגוף שלנו, צריך לעכלו.

אין אפשרות לדחות את העיכול ״לאחר כך״. לכן, כשאוכלים לפני שינה, העדיפות היא לעיכול וזה בא על חשבון שנת הלילה.

מה בעצם קורה בארוחת הלילה?

תאי הגוף שלנו פעילים במהלך היום ומקבלים גלוקוז מהדם כאנרגיה. כשאנו ישנים, אנו מאפשרים לתאי הגוף את ההפסקה מהפעילות ובהתאם זמן לניקוי עודפי פסולת והתחדשות.
כשאנו אוכלים לפני שינה אנו:

  1. גורמים לקיבה לעבוד בזמן שהגוף במנוחה ומפריעים למנוחת הגוף.
  2. מכיוון שמזון נע במערכת העיכול הלבלב והמעיים נכנסים לעבודה.
  3. רמת הסוכר בדם עולה כי מזון חדש עוכל.
  4. בעקבות עלייה ברמת הסוכר בדם מופרש אינסולין להחדרת הסוכר לתאים.
  5. תאי הגוף מקבלים "דלק" בזמן שאין צורך.
  6. איכות השינה נפגעת וכתוצאה מכך איכות הריפוי, הניקוי ותהליכים הקשורים בשנת הלילה נפגעים גם כן.
  7. איכות עיכול המזון נפגעת.

מהנזקים שבארוחת הלילה:

  • עצירות.
  • צרבות – חומצה מופרשת בקיבה לעיכול ומנח הגוף האופקי מאפשר לעליה של חומצות הקיבה במעלה הושט.
  • פגיעה במערכת החיסון! – תאי NK (NATURAL KILLERS) עובדים בעיקר בלילה ואלו תאים שאחראים לאיתור תאים סרטניים. כשיש עיכול בלילה חלק מאנרגיית הגוף מושקע בעיכול ולכן תאי NK יעבדו פחות טוב ואנו נחשף לסיכון מוגבר לפספוס תא סרטני.
  • הפרעה לניקוי רעלים – אם יש מזון בעיכול, הוא יעבור גם דרך הכבד ולא נקבל ניקוי טוב של הכבד.
  • עליה במשקל
  • עייפות

ארוחה בבוקר

העצה הטובה ביותר היא לא לאכול מיד כשקמים.

יש לבצע קודם פעילות שתזרים דם במערכת כמו סיבוב הליכה, התעמלות בוקר, תרגול יוגה או אפילו מקלחת אשר יניעו את מערכות הגוף ויכינו כתוצאה מכך את מערכת העיכול לקבלת מזון.

למי שלא אוהב לאכול בבוקר אין לכך מניעה, רצוי לאכול כשרעבים! זהו הכלל החשוב ביותר.

הרבה ארוחות קטנות או מעט ארוחות גדולות?

ישנה דיאטה שנועדה לדכא את תחושת הרעב ובה אוכלים בכל 3 שעות ארוחה קטנה. מרגילים את הקיבה להורדת העומס שבארוחות הגדולות ובמתיחה מחד, ומאידך לא מגיעים לתחושות רעב אשר יאלצו אותנו לזלול.

ככלי להורדה במשקל אין פסילה בשיטה הזו, אך יש לה הנזקים שלה לטווח הארוך ובאופן כרוני היא עלולה לייצר גם נזקים.

הראשון שבהם: מערכת העיכול כל הזמן בפעולה. תהליך ניקוי הרעלים פוחת מכיוון שהמערכת כל הזמן עסוקה בעיכול.

הדבר הנוסף הוא התערבות שלנו בהפחתת הורמון הגרלין (הורמון הרעב) שמהווה תפקיד חשוב בכמה תהליכים בגופינו כמו ביצירת קשר בין נוירונים בהיפוקמפוס (החלק האחראי על למידה וזכרון) , הרפיה של העורקים ועוד.

ארוחה איטית ובישיבה

על חשיבות הלעיסה הרחבתי במאמר שלם בלחיצה כאן.

האריכו את משך הארוחה והאריכו ימים. לעיסה מספקת תביא לעיכול קל יותר ולספיגה מיטבית של הערכים במזון. תחושו שובע מהר יותר בזכות הורמון האמילין שישדר למוח דיכוי תיאבון ותוכלו להמשיך ביתר קלילות להמשך היום.

ד"ר אריה אבני בספרו: שוטי החלב מפרט על חשיבות הגיהוק (גרעפס).
הוא טוען שכמו שהאם מחכה שהתינוק שלה ישמיע גרעפס שמבשר: האוכל הגיע למקומו, עובר לעיכול והשער נסגר! כך גם אנחנו בסיום הארוחה נשב נקח את הזמן ונאפשר לאוויר לצאת מהפתח העליון כדי להמנע מכאבים ביציאתו בפתח התחתון.

הפרדה בין חלבונים לפחמימות בארוחות

האם תכניסו וילון עדין ומגבת מטבח משומנת ומלוכלכת לאותה מכונת כביסה? אני מאמין שלא..
ולמה לא? כי וילון עדין צריך כביסה עדינה ומגבת מלוכלכת צריכה כביסה חזקה בטמפרטורה גבוהה.

האם עיכול של מלפפון שווה לעיכול של בשר בקר? האם אורז דורש אותה רמת חומצה בקיבה כמו עוף או דג??

אז זהו, שלא.

כל מזון דורש מהקיבה שלנו יחס חומצה שונה ובערבוב של מזונות שונים אנו עלולים לספוג פחות ממזון מסוים כי הוא עובר עיכול יתר.

העדיפות היא לאכול ארוחה משולבת חלבון עם ירקות או פחמימה עם ירקות.

אוכלים כשרעבים

נשמע מובן מאליו, אך בעולם השפע שבו אנו מצויים מגוון המאכלים וזמינותם מאפשרים לנו לאכול בכל מצב רגשי, ברוב המפגשים החברתיים מוגש מזון ואנו אוכלים כדי לחגוג, להפיג שעמום ועוד מצבים שרחוקים בהגדרתם מ: אכילה כשרעבים.

למה כדאי לאכול כשרעבים באמת ברעב צודק?

ניקח דוגמה מעולמנו. אתם מפעילים מכונת כביסה, היא באמצע העבודה ועברה חצי מהדרך.
עכשיו נכניס אליה בגדים מלוכלכים נוספים.
המכונה תמשיך לעבוד ויקרה אחד מן השתיים: הבגדים הראשונים יכובסו יתר על המידה או הבגדים האחרונים שנכנסו יקבלו חצי סיבוב במקום אחד שלם ויצאו מלוכלכים מעט.

הקיבה שלנו מקבלת מזון לעיכול, מייצרת חומצה בהתאם לכמות המזון ולהרכבו. כשאנו אוכלים מבלי להיות רעבים. סימן שעדיין מתעכל מזון קודם בקיבה ואנו מעודדים ייצור חומצה חדש בזמן שיש מזון חצי מעוכל בבטן שכנראה יקבל עודף חומצה ועלול לאבד ערכים תזונתיים חשובים.

ולסיום. מה אוכלים?

אוכלים הכל. במידה ובמודעות.

מודעים באמת לסוגי המאכלים שמזינים את הגוף

ולמאכלים שהם מותרות ומייצרים יותר פסולת מתועלת.

כשמקפידים על שילוב עם איזון מערכת העצבים ופעילות גופנית נזכה לחיים מאושרים ובריאים הרחק מקופות החולים.

 

פוסטים נוספים

רעב ושובע ניב יפה בלוג לבריאות טבעית
רעב ושובע

מנגנון ההישרדות הבסיסי ביותר בכל ממלכת החיות הוא הרעב. אותה